חג שמח לכל תושבי גן יאשיה ולעם ישראל באשר הוא:

הודעות ומידע מתקופות קודמות • 10/4/2017 כניסות

תושבים יקרים,

עומדים אנו ערב פסח, החג בו יצאנו ממצרים, לא יצאו אבותינו אלא יצאנו אנו – כאומה.

מימרת חז"ל אומרת – "בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים".

בכל שנה ושנה ובכל דור ודור חייב כל אדם לראות במה החג מדבר אליו, במה הוא מוצא את אורו המיוחד של החג מאיר בו, ומדי שנה ניתן למצוא את הגוון המיוחד עבורו דווקא במקום המיוחד שהוא עומד בו .

כל שנה אנו מגיעים לחג ממקום אחר, כשם שאנו מתחדשים ומשתנים משנה לשנה כך גם אנו יכולים לספוג מאורו של החג גוון שונה ואחר.

"כל זמן מאיר בתכונתו " לכל זמן וכמובן לכל חג יש את האור המיוחד שלו.

חז"ל מלמדים אותנו ביחס לפסח כי – "חייב אדם לספר ביציאת מצרים...וכל המרבה לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח" בבואם לפרט את הציווי הם מתארים את לימוד נושא יציאת מצרים בלשון סיפור גם אם אדם נמצא לבדו.

יש לפסח קשר מסוים – כנראה עמוק - עם הדיבור – היו שמצאו לכך רמז בשם החג

פסח=פה סח (פה מדבר) .

כדי להעמיק בהבנת הנושא נחזור חזרה למהות החג – פסח מציין את הולדתו של עם ישראל ויציאתו לדרך חדשה. מאסופה של פרטים – ליחידה אוטונומית – לישות חיה אחת – בעלת ייעוד. האדם נתייחד מבעלי החיים – ביכולתו לייצר תקשורת מילולית – דיבור .

האדם הוא יצור חברתי, אך גם בעלי החיים בחלקם חיים בלהקות או בקיבוץ של פרטים, שונה מהם האדם בעומק התקשורת וביכולתו לשתף את האחר בידע ובתחושות שהם יותר מהתחושות הקונקרטיות אלא דברים עמוקים יותר ובכך לייצר עם האחר בסיס משותף עמוק ומשמעותי.

פסח, מתייחד בזה, בעוצמתו של הדיבור, ביכולת לבנות קולקטיב באמצעותו, בהעמקת התודעה באמצעות סיפור. אותו סיפור (היום קוראים לזה נרטיב) יוצר את החיבור ואף מעבר לכך...את הערבות ההדדית.

כשנשב לשולחן הסדר עם משפחותינו, ונספר זה לזה את סיפור יציאת מצרים, נוכל לראות מול עינינו לא רק את שולחננו שלנו, שכמובן החשיבות לספר לעצמנו ולילדנו את הסיפור הלאומי חשובה עד למאוד, אלא נוכל לחוש שבאותה שעה אנו מתחברים כולנו לשרשרת אחת של מספרי אותו סיפור ויוצרים בכך רובד נוסף של זהותנו והחיבור בינינו.

ניתן אף לקחת מכך מסר לחיי היומיום שלנו – חשיבותה של התקשורת הבינאישית,הדיבור והשיתוף, היכולת שלנו לחלוק עם האחר את תחושותינו - ערך רב לה.

לעיתים בעידן בו אנו חיים, עידן של ריבוי תקשורת כתובה שחלקה מאוד מיידית, אנו ממעטים בדיבור.

עלינו לזכור כי הדיבור, הסיפור, העברת המסרים האינטימית, היא זו שיוצרת את החיבור והערבות ההדדית.

במקום בו הדיבור נעשה באופן הראוי, מכבד, סבלני וסובלני, נבנית תקשורת מילולית אוהדת, נעימה, שמעצימה את ההרגשה הטובה והיכולת של כל השותפים לה.

מישהו חכם אמר: "שאם כל כך אנו מקפידים על מה שנכנס לפינו שבעתיים עלינו להקפיד על מה שיוצא ממנו".

יהי רצון שנזכה לחיזוק של החוליות הקרובות אלינו ומשכך גם הרחוקות תתחזקנה.

ושיהיה לכולם חג חירות שמח ופורח לפרט ולכלל .

ועד מקומי גן יאשיה